חבטת הכותרת בין רפסודה של יוזמות ‘ירוקות’ שהוכרז על ידי ממשלת בריטניה הייתה התוכנית לאסור על כל רכב הדיזל והבנזין עד שנת 2030 (והיברידים של חסרי קיים אילן יוחסין עד 2035).
על פניו, זהו מעבר דירה שצריך להתקבל בברכה. זה גדול, נועז ושאפתני. עם זאת, הודעה זו ללא ספק התקבלה במידה של ייאוש באולמות הישיבות של יצרני הרכב הבריטיים. בשוק עולמי, בריטניה צריכה לראות סוג זה של מחויבות משוכפלת ברחבי העולם. אם זהו מעשה חד צדדי של בריטניה בלבד, ההשלכות הבלתי מכוונות הן להעניק יתרון ניכר למפיקים זרים עם התחייבויות פחות נלהבות לסדר היום הירוק. למרבה המזל, כמארחים של ועידת שינויי האקלים העולמית (COP26) בשנה הבאה בגלזגו, לבריטניה יש הזדמנות מובהקת להפגין את מנהיגותה ולאתגר אחרים לעקוב אחריהם.
2030 איסור בנזין וסולר: מה זה ואילו מכוניות מושפעות?
יהיו גם סימני שאלה כיצד תמיכה במפיקים בריטים בעשור הבא של המעבר. בריטניה היא מובילה עולמית בבניית רכבי שטח מחוץ לכביש ורכבי יוקרה. עם זאת, המפיקים הללו הם אלה שיזדקקו לתמיכה הגדולה ביותר כדי להיות מוכנים לשנת 2030. צפו שהמנכ”לים של חברות אלה ישתלבו קשה למענקים ממשלתיים ותמיכה בהוצאות ההון הנדרשות להפעלת פעולות בהתאם.
פרסומת – המאמר הקצר נמשך להלן